יום חמישי , 24 אפריל 2014
חדשות
You are here: Home » מאגר כתבות » הוצאת זרע לבטלה

הוצאת זרע לבטלה

[חלק א]

שאלה
לכבוד  הרב … בתחילת דברי אלו הנני לומר שקשה לי לכתוב מפני ריבוי רשעותי בכלל ובענינים דקדושה בפרט והלואי שאזכה לחזור בתשובה …

א. על דבר שאלתו לבאר לו דברי חז"ל בתלמוד בבלי מסכת נדה דף י"ג ע"א וע"ב שכתבו שם דברים נוראים בחומר איסור הוצאת זרע לבטלה וכן בשו"ע באהע"ז סי' כ"ג מבואר דברים נוראים בחומר איסור זה ושואל להבין מהו הטעם לחומר איסור זה

ב. ועוד רוצה להבין מהו שהגדירו חז"ל איסור זה כרציחה והוקשה לו מהו הדמיון בין זה לזה 

תשובה
ג. הנה תחילה אומר שמכתלי מכתבו ניכר שכהוגן שאלתו שבין אם יבין ובין אם לא יבין בכל אופן מאמין הוא באמונה שלימה בדברי חז"ל הנ"ל אלא שכדרכה של תורה רוצה להבין הדבר יותר וגם שמקוה שעל ידי שיבין ביאור הדבר יתעורר יותר לזהירות בענין זה ובתשובה לשאלתו הנה בעזהשי"ת בהמשך הדברים יוסבר בביאור דברי חז"ל אך הנני להקדים שכל ההסבר דלקמן הוא רק חלק מן ההסבר ויש בזה עוד טעמים והסברים שאין כאן מקום לפורטם

ד. והסבר הדבר מבואר בתורת הקבלה בספר שער הכוונות דרושי קריאת שמע שעל המיטה דרוש ז' [דף נ"ו טור ב' בדפוס הרגיל] וספר זה הוא מתורת האר"י זצ"ל וכתבו תלמידו רבי חיים ויטאל זצ"ל ואכתוב בעזהשי"ת הדברים בתוספת ביאור והוא דהצורה שברא הקב"ה את העולם הוא שכל פעולה שעושה האדם בעולם הזה פועלת תוצאות בעולמות העליונים [וכמבואר באריכות בכמה מקומות בחז"ל והאריך בזה בספר נפש החיים בשער א' בפרקים הראשונים] והנה בפעולה של יציאת זרע מגוף האדם אחת מהתוצאות שנעשות בעולמות העליונים הוא שיוצאת נשמה מאוצר הנשמות והנה אם יציאת הזרע הוא בזיווג כראוי שנוצר ממנו גוף נכנסת נשמה זו בתוך הגוף הנוצר וזהו בן אדם חי [ואין כאן המקום לבאר מה נעשה בזיווג שלא נולד ממנו בן אדם] אבל אבל אם יציאת הזרע נעשית בעבירה של הוצאת זרע לבטלה גם בזה יוצאת נשמה מאוצר הנשמות אך במקום להינתן בגוף של בן אדם יוצאת הנשמה מאוצר הנשמות אל הקליפות ומתחבר בה כח רוחני מזיק ונעשה לה כגוף ולכן נחשב זה כענין רציחה מפני שהאסון שנעשה לנשמה להינתן בתוך מזיק ולהיות נשמתו הוא אסון עצום כרציחה וגם במהותו הוא כענין רציחה שהוא נוטל את הנשמה מהמקום שהיתה בו ונותנו במצב אחר ומצב אחר זה הוא קשה ומר לנשמה בצורה שלא ניתן לתאר במילים עכ"ד ספר שער הכוונות בקצת תוספת ביאור

ה. ודע עוד שמבואר בספרים הקדושים שכל עניני הצלחת האדם בעולם הזה בין ברוחניות ובין בגשמיות תלויים בשפע רוחני שמושפע אליו מן השמים ולכל אדם יש בכל זמן שיעור מסוים כמה שפע יושפע אליו ותלוי זה בהרבה גורמים כמה שפע יושפע ועל כל פנים משפע זה שמושפע אם נכשל האדם בהוצאת זרע לבטלה ולא עשה תשובה הרבה פעמים המזיקים הנ"ל שנשמתם באה על ידו לוקחים מהשפע הרוחני ועל ידי זה נחסר לאדם השפע והרבה מאוד סבל נגרם על ידי זה רחמנא ליצלן

ו. ועיין עוד בחומר איסור זה בזוהר בפרשת וישב דף קפ"ח ע"א ובזוהר בפרשת ויחי דף רי"ט ע"ב והובא מזה בבית יוסף באהע"ז בסי' כ"ג דף מ"ה ע"ב ובחדש עמ' רכ"א ובבית יוסף באהע"ז בסי' כ"ה בבדק הבית דף מ"ו ע"א ובחדש עמ' רכ"ד [ובטור החדש שם בעמ' רכ"א בהגהות והערות אות ו' העתיקו לשונות הזוהר הנ"ל עיי"ש]

[חלק ב]

א. ובהיות שעכשיו אנו בימי השובבי"ם שכפי שמקובלנו מרבותינו עיקר מה שצריך התעוררות בהם הם שני ענינים והם הענין הנ"ל ואיסור נידה מהראוי לכתוב כאן איזה דברים בענין איסור נידה וצריך לדעת שאיסור נידה הוא בין בבחורה ובין בנשואה וכל הבחורות נידות וכתב החפץ חיים במאמרו בענין איסור נידה ידוע לכל איש אשר עוון נידה אינו רק לאו כמו אכילת חזיר וכדומה אלא הוא עוון כרת והוא על האיש והאשה יחד שלא ישלימו שנותיהן חס וחלילה ואפילו אם זכויותיהן יתרבו שיתלו להם להאריך ימיהם אבל נפשם נכרתת מצרור החיים שהוא אבדן נצחי להנפש ועל זה נאמר הכרת תכרת הנפש ההיא מלפני והיינו כיון שהקב"ה מלא כל העולם שוב אין מקום להנפש הזה [אם לא כשיעשה תשובה] ומה נורא העונש הזה רע הוא אלף פעמים אף מעונש מוות שהוא רק מיתת חיי הזמן וזה מיתת חיי עולם וכל זה הוא אחר שיקבלו עונש הגהינם הנורא שיורדים קודם לשאול ונידונים שם ביסורים מרים על כל פעם ופעם שעברו עכ"ד ועוד האריך שם על הסכנה שיש באיסור זה לילדים של הנכשלים ועיי"ש עוד דברים חמורים

ב. עוד כתב החפץ חיים שם שעוד על האנשים לדעת דבר הידוע לכל בן תורה כי איסור נידה הוא בכלל איסורי עריות שהוא מהדברים שנאמר עליהם יהרג ואל יעבור והיינו שהאיסור כל כך חמור עד שהוא ביהרג ואל יעבור ומחויב כל איש ישראל למסור נפשו להריגה ולשריפה שלא לעבור על זה והוסיף החפץ חיים וביאר יסוד גדול שכשציותה התורה על איסור נידה יהרג ואל יעבור זה לא רק ציווי שכך חייב לעשות אף במחיר חייו אלא מלבד הציווי יש בזה גם עצה והוא שהפגם מאיסור נידה הוא כל כך גדול שכדאי ועדיף לו למות מאשר לעבור על זה עכ"ד החפץ חיים

ג. ולהבין דבריו נמשיל משל שני אנשים נסעו ברכב מעיר לעיר ואירעה תאונה והראשון נהרג והשני יצא שלם והגיע לעיר האחרת ושם נכשל באיסור נידה השני הזה ניזוק והפסיד הרבה יותר מאשר ניזוק והפסיד זה שנהרג

ד. ומהראוי פה לעורר דבר שיש טועים בו והוא שאף על פי שהכרת שבאיסור נדה הוא רק על איסור ביאה אבל ההלכה של יהרג ואל יעבור מבואר בחפץ חיים בספר גדר עולם במאמר חתימת הספר שהוא אפילו על חיבוק או נישוק בלבד של נידה אפילו על זה לבד יש החומר שצריך ליהרג ולא לעבור עכ"ד וכפי שהובא לעיל ההסבר מהחפץ חיים והמשל להסביר דבריו גם בזה שניים שנסעו והראשון נהרג והשני נשאר שלם ונכשל אחר כך בחיבוק בלבד של נידה או נישוק בלבד אף בזה ניזוק השני יותר מהראשון שנפגמה נפשו על ידי חיבוק או נישוק זה יותר מאשר על ידי מיתה

ה. והנה דבר פשוט וברור שלא רק בימי נדתה האשה נדה אלא גם אחר כך כל זמן שלא טבלה במקוה כראוי אחרי סיום נידתה בזמן הראוי כפי ההלכה לטהרה מנידתה ויש בה כל חומרות הנ"ל והאדם המשכיל יתן את כל הדברים הנ"ל על ליבו לדעת להסיר עצמו מדרכי מוות וללכת בדרכי החיים [מה שכתב החפץ חיים כדבר פשוט שאיסור נידה גם הוא ביהרג ואל יעבור כשאר עריות עיין בספר תורת היחוד פרק א' הערה ב' מעמ' י' עד עמ' י"ג שהאריך בראיות לזה והביא כן מהרבה מאוד פוסקים קדמונים ואחרונים] וכל אשר נכשל באיזה מהדברים הנ"ל ימהר לשוב בתשובה על מעשיו ויסלח לו

[חלק ג]

א. והנה אחר שנתבאר באריכות לעיל בענין איסור הוצאת זרע לבטלה מהראוי לבאר בדבר שאילת רבים כיצד עושים תשובה על איסור זה מפני שהדברים ידועים מהזוהר הקדוש והובאו דבריו בפוסקים שקשה לעשות תשובה על דבר זה ותחילה צריך להביא מה שכתב בספר ראשית חכמה בשער הקדושה דחלילה לחשוב שאי אפשר כלל לעשות תשובה על חטא זה שודאי אפשר ורק שצריך יותר תשובה לזה מכמה סיבות

ב. והנה עיקרי התשובה ידועים בפוסקים שהם חרטה ווידוי והזהירות לעתיד בזה וצריך לידע מה שכתב בספר שערי תשובה לרבינו יונה שלכל תשובה תימצא סליחה אלא שיש הרבה דרגות של סליחה וכפי העוצמה של התשובה כך העוצמה של הסליחה והיינו דיש חרטה קטנה בצער קטן ויש חרטה בצער עצום וכמובן שחרטה בצער גדול יותר מכפרת וכן יש וידוי פשוט ויש וידוי מעומק הלב וכן יש קבלה לעתיד קלושה ויש החלטה חזקה ותמיד יש סליחה אבל עוצמתה תלוי בעוצמת התשובה ומפורש ברבינו ניסים גאון שאף אם אחר התשובה חזר ונכשל הועילה התשובה [ומה שברמב"ם בהל' תשובה כתב בזה עד שיעיד עליו יודע תעלומות אין כאן מקום להאריך בדבריו אבל המקובל מרבותינו בזה הוא כדברי הרבינו יונה שלכל תשובה תימצא סליחה ושיעור הסליחה הוא בעוצמת התשובה ואפשר ליישב זה עם דברי הרמב"ם ואכמ"ל]

ג. עוד מקובלנו מרבותינו שהתיקון הגדול לחטא זה הוא ההתחזקות בלימוד התורה ויש לזה הרבה ראיות והסיבה שזה התיקון הוא מכמה טעמים הראשון מפני שכנזכר לעיל מענין התשובה הוא הזהירות לעתיד והנה לימוד התורה עוזר מאוד לאדם להיזהר בענין זה בין מהצד המציאותי שהוא שקוע בהתחברות להשם שזה מרחיק מדברים רעים ויותר מזה מצד האור הרוחני העצום שבא לנשמה מלימוד התורה וטעם נוסף שלימוד התורה מתקן הוא מפני שבין הסיבות לחומרת העוון הנ"ל הוא שמצוי שהחוטא בזה ראשו ומחשבתו שקועים מאוד בעבירות אלו ולכן לימוד התורה שבו משקיע היטב האדם ראשו ומחשבתו מועיל לטהר הראש והמחשבה מהפגמים הנ"ל וטעם נוסף מפני שאור התורה גדול מאוד לנקות את הנפש מפגמי העוונות החמורים שנהיו בה על ידי חטא זה וטעם נוסף מפני שכח התורה גדול מאוד לתקן הפגם שנעשה בעולמות העליונים על ידי עוון זה

ד. עוד תיקון גדול לזה מבואר בספר שער הכוונות [הנזכר לעיל בתחילת הענין] והוא קריאת שמע שעל המיטה שיש בזה כח להרוג את המזיקים שנעשו על ידי פגם זה ולהחזיר את הנשמות שנכנסו בהם לזכותם לחזור לאוצר הנשמות וכמה שקורא הקריאת שמע יותר בכוונה ויותר בהתלהבות יותר פועל לתקן על ידי זה פגם הנ"ל

ה. עוד תיקון גדול מאוד לענין זה הוא להשתדל שיהיה לימודו וכן תפילתו וקיום המצוות וכל עניני עבודת השם כמה שיותר מעומק הנפש ובחיות ובמידת האפשר בהתלהבות והוא מפני שיש הרבה שכבות לנפש האדם וכשאדם עושה מעשה או מדבר או חושב לא כל הענינים שוים שפעמים זה יותר בעומק הנפש ופעמים פחות והנה העוון הנ"ל מצוי מאוד שהוא או הגורמים אליו נעשים מאוד מעומק הנפש ולכן אם זוכה שגם עבודת השם שלו תהיה בעומק הנפש מועיל זה מאוד מאוד לתקן הפגם ואם זוכה שעשיית התשובה שלו לחטא זה הוא בעצמה מאוד מעומק הנפש ובהתלהבות הוא תיקון גדול מאוד

ו. עוד תיקון גדול ביותר לזה הוא הזהירות בשמירת העיניים והנה זה כשלעצמו חשוב ביותר אך גם הוא תיקון גדול לנ"ל והנה נכתב זה כאן בסיום התיקוני תשובה מפני שהנכון הוא שהוא העיקר הגדול ביותר לשמירת הקדושה לשמור את עיניו ויש בזה שני ענינים הראשון שעצם שמירת העינים מקדש את הנפש בקדושה נוראה והשני שהוא מונעו ממכשולים רבים וגם השמירה נחלקת לשנים הראשון להשתדל בכל כוחו שלא להימצא במקומות המסוכנים לשמירת העיניים והשני שאם חס וחלילה קרה שנזדמן לשם ישמור עיניו בכל יכולתו וכן על דרך זה הזהירות בכל יכלתו מכל קשר עם נשים ובנות

[חלק ד]

א. והנה כיון שהזכרנו מענין התיקון של לימוד התורה מהראוי לכתוב קצת מענין תיקון גדול זה שבאמת הוא עמוד הגדול שעליו עומד כל בנין עם ישראל ויובא כאן בעזהשי"ת קצת מהמובא בחז"ל ובמפרשים בענין זה

ב. כתב החפץ חיים בספרו שם עולם שער החזקת תורה פרק ט' וז"ל [בקצת שינוי] הנה ידוע דעצם לימוד התורה הוא מצוות עשה דאורייתא דכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ובריאתו של האדם היה העיקר רק כדי שייגע עצמו בתורה כמו שדרשו בגמ' בסנהדרין בפרק חלק דף צ"ט אדם לעמל נברא שנאמר אדם לעמל יולד והוא לעמל תורה שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך עיי"ש וכו' עכ"ד

ג. ובספר שנות אליהו מהגר"א [הוא פירוש למשניות ונדפס בחלק ממהדורות המשניות בסוף הספר במסכת פאה פ"א מ"א כתב וז"ל וצריך האדם מאוד מאוד לחבב את התורה דבכל תיבה ותיבה שלמד בה הוא מצוה בפני עצמה וכו' אם כן כשלומד למשל דף אחד מקיים כמה מאות מצוות עכ"ל והובאו דבריו בחפץ חיים בספרו שם עולם שער החזקת התורה פרק ט'

ד. וכתב שם עוד החפץ חיים על פי זה שבכל מילה ומילה שלומד נברא מלאך שמליץ יושר עליו

ה. ובספר נפש החיים שער ד' מפרק י"א עד פרק ל"ד האריך הרבה בענין גודל המעלות שזוכה האדם על ידי לימוד התורה עיי"ש דברים נשגבים איך שמתקן המון עולמות עליונים וממשיך אורות עליונים על נשמתו וזוכה להשפיע ברכה וישועה לכל עם ישראל וזוכה שמתווסף על נשמתו תוספת נשמה קדושה מאוד שמעלה את העוצמה והיכולת הרוחנית שלו בהרבה מאוד ומלווה אותו עזר שמים עצום בכל עניניו

[חלק ה]

א. וצריך לידע שעל ידי שנזהר האדם מאיסור הוצאת זרע לבטלה וכן על ידי שנזהר האדם מאיסור נידה זוכה לאורות עצומים מאוד על נשמתו ולהבאת שפע גדול בכל הענינים לכל עם ישראל. ב. וכתוב בחז"ל שקריעת ים סוף היתה בזכות עמידתו של יוסף הצדיק בנסיון שלא נכשל באיסורי עריות והרי שבזכות יוסף ניצלו כל עם ישראל ממיתה ואכמ"ל בפרטי ענין זה אבל רואים מזה גודל הזכות של זהירות אדם יחידי בענין זה כמה מועיל לכל עם ישראל

ג. וכן בגמ' יומא מ"ז ע"א מבואר בענין קמחית שעל ידי זהירותה בצניעות זכתה שכל שבעת בניה שמשו בכהונה גדולה [יותר מבואר הדבר בירושלמי ביומא פ"א ה"א דף ה' ע"א ומגילה פ"א ה"י והוריות פ"ג ה"ב ואכמ"ל בביאור דברי הבבלי שלא יסתרו לירושלמי] והנה כהונה גדולה הוא ענין שמועיל הכהן גדול לכל עם ישראל ורואים גם בזה שהזהירות של יחידים בעניני קדושה וצניעות מועיל לכל ישראל תועלת עצומה

ד. והנה באמת בכל דבר בלימוד התורה וקיום התורה יש תועלת גדולה לכל עם ישראל וכמבואר בדברי חז"ל והאריך בזה בספר נפש החיים אבל מכל מקום נראה מהנ"ל שבעניני קדושה וצניעות יש כח מיוחד שיותר ויותר מועיל כל פרט תועלת עצומה לכל כלל ישראל ויש לזה הסבר ארוך על פי הקבלה ונתבאר בזה בחיבור זה לעיל בפרק א' עיי"ש

ה. ומבואר בספר שער מאמרי רשב"י [הוא מתורת האר"י זצ"ל ונכתב על ידי רבי חיים ויטאל זצ"ל] בדף כ' טור ב' [בדפוס הישן] שכל אדם ואדם לפי דרגתו כל איזה זהירות שיזהר בעניני קדושה וצניעות תמיד גורם על ידי זה שפע עצום ונשגב לכל ישראל והוסיף עוד שממילא פשוט הוא שהוא עצמו הנזהר זוכה ליטול חלק בראש בשפע זה ומקבל שפע עצום עיי"ש דבריו וכמובן שכמה שירבה יותר זהירות מתרבה השפע ובפרט אם צריך להתאמץ לקיים הזהירות מתרבה ביותר השפע

Comments are closed.

Scroll To Top
Descargar musica